<h1>ארחות חיים הלכ' יו"ט סימן נ"ב</h1>
<h2>דף יב:</h2>
מוללין מלילות ומפרכין קטניות בי"ט ומנפח יד על יד ואוכל כלומר מעט מעט ואפי' בקנון ובכלי שראשו אחד רחד והשני עשוי כמין מרזב ונותנין קטנית בראשו הרחב ומתגלגל האוכל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי ואפי' בתמחוי הכלי העשוי כמין קערה גדולה אבל לא בנפה ובכברה ולא בטבלא והטעם שאין דרך לעשות בכלים אלה אלא הרבה ומחזי כמאן דעביד לצורך מחר.
<h2>דף יד:</h2>
וכן הבורר קטנית ביום טוב בורר כדרכו בחיקו בתמחוי אבל לא בנפה ובכברה ולא בטבלא בד"א בשהאוכל מרובה על הפסולת אבל כשהפסולת מרובה על האוכל בורר האוכל ומניח הפסולת ובין כך ובין כך בורר לפי מה שיהיה בו טורח מעט. אין מסננין את החרדל במסננת שלו מפני שנראה כבורר דכתב הרשב"א ז"ל שאין טוחנין אותו בריחיים שלו ונראה מדברי הר"ש ז"ל שאסור למתקו בי"ט אחר שאפשר לעשותו מעי"ט. והרמב"ם ז"ל כתב ממתקין את החרדל בגחלת של מתכת אבל לא בשל עץ מפני שהוא מכבה. כתב הר' אשר ז"ל שהגרגיר שקורין אורוגא אסור לעשותה בי"ט שהעשויה מבערב טובה.
